תאונת עבודה הקדמה:

תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה
אירוע מוחי או אירוע לבבי עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה, אם נגרמו כתוצאה מאירוע בעבודה שהנו חד-פעמי,
חריף בעוצמתו וסמוך למועד האירוע המוחי או הלבבי
סעיף 80 לחוק מגדיר מקרים בה פגיעה בעבודה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה:
• עובד שנפגע בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה (כלומר בזמן העבודה ו/או במקום העבודה)
ועקב העבודה (או עקב סיכוני מקום העבודה).

דוגמה

אדם החליק במקום עבודתו על שלולית מים ושבר את רגלו.
• עובד שנפגע כאשר היה בדרכו לעבודה מביתו, או מהמקום שבו ישן, או מהעבודה אל ביתו, או אל מקום לינתו,
או ממקום עבודה אחד לשני.

דוגמה

עובדת יצאה בשעות הבוקר מביתה למקום עבודתה. בדרך, נפלה ושברה את רגלה, וכתוצאה מכך לא היתה מסוגלת
לעבוד כחודשיים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
• עובד שנפגע בעת עבודתו במקום העבודה, או בסמוך אליו, בזמן שניסה להציל גוף או רכוש,
או ניסה למנוע נזק לגוף או לרכוש.

דוגמה

עובד הביט דרך החלון במקום עבודתו וראה ילד מטפס על ענף של עץ שעמד להישבר. העובד רץ לעבר הילד ותפס אותו.
בעת שאחז בילד, נקע את קרסולו ולא יכול היה לעבוד למשך שבועיים. האירוע הוכר כתאונת עבודה.
• עובד שנפגע בעת העבודה, אך לא עקב העבודה, כאשר אדם אחר פגע בו בחפץ שנמצא במקום העבודה,
או בסמוך אליו, וזאת בתנאי שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.

דוגמה

בזמן הפסקת הצהריים, שני עובדים במפעל פתחו במריבה. בעת שאחד העובדים ניסה להפריד ביניהם,
הוא נפצע בראשו ולא יכול היה לעבוד במשך שישה שבועות. הפציעה הוכרה כתאונת עבודה.
• עובד שכיר, שנפגע בעת שסעד בהפסקה במקום שמסוכם עם המעסיק, בדרכו ממקום עבודתו או בחזרה אליו.
זאת בתנאי שהוא אינו שוהה במקום מעל לשלוש שעות.

דוגמה

עובדת יצאה להפסקת צהרים במסעדה שבהסדר עם מקום עבודתה. בדרך למסעדה, נפגעה בתאונת דרכים
שמנעה את המשך עבודתה. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
• עובד שכיר החבר בוועד העובדים במקום עבודתו, שנפגע בעת מילוי תפקיד זה, עקב מילוי התפקיד,
בדרך למילוי התפקיד או בחזרה ממנו.

דוגמה

עובד יצא ממקום עבודתו בעת מילוי תפקידו כחבר בוועד העובדים. בעת יציאתו היה מעורב בתאונת דרכים,
רגלו נשברה ובעקבות כך נמנע ממנו לעבוד. תאונת הדרכים הוכרה כתאונת עבודה.
• עובד שכיר שנפגע, בדרכו מהעבודה או ממעונו אל מקום בחינה שבו הוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק
שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל מקום העבודה או אל מעונו.
• מקרה נוסף אשר אינו מופיע בחוק והתפתח בפסיקה: עובד שלקה באירוע מוחי או אירוע לבבי,
שנגרם כתוצאה ישירה מאירוע חריף, חד-פעמי וחריג בעבודה (או הקשור בעבודה), אשר אירע בסמוך לאירוע המוחי או הלבבי.

דוגמה

בעל מכולת ניהל ויכוח סוער ובלתי רגיל עם לקוח אשר חייב לו אלפי שקלים במשך שנים. כתוצאה מהמתח הנפשי
שנגרם לו עקב הוויכוח לקה בשבץ מוחי. האירוע הוכר כתאונת עבודה. לעומת זאת, אדם אשר עוסק בעבודה מלחיצה
מטיבה או עובד בסביבה מלחיצה באופן קבוע, וחווה מתח נפשי באופן מתמשך, לא יוכר כנפגע תאונת עבודה.
תאונות שאירעו בדרכו של המבוטח לעבודה או בחזרה ממנה
• כתאונת עבודה תיחשב גם תאונה שאירעה בדרכו של המבוטח לעבודה ובחזרה ממנה. יחד עם זאת,
אם בדרכו היתה למבוטח הפסקה של ממש, או שסטה מדרכו המקובלת סטייה של ממש שלא לצורכי עבודה,
התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה.

דוגמה

בדרכו לעבודה נכנס עובד לבנק, כדי לטפל בענייניו האישיים. מהות ההפסקה וזמן ההפסקה מהווים הפסקה של ממש.
אי לכך, אם ייפגע בדרך מביתו לבנק, או מהבנק למקום העבודה, לא תיחשב הפגיעה כתאונת עבודה.

דוגמה

עובד החליט לקחת את אשתו לקופת החולים בדרכו לעבודה. קופת החולים אינה נמצאת במסלול הרגיל שלו
לעבודה ומהווהסטייה של ממש. אי לכך, אם נפגע בדרכו, לא תיחשב הפגיעה כתאונת עבודה.
אם לאחר הביקור בקופת החולים חזר למסלול הרגיל לעבודתו ונפגע בזמן שהוא נמצא במסלולו הרגיל,
תיחשב הפגיעה כתאונת עבודה.
• גם אם סטה המבוטח מדרכו לעבודה, הפגיעה עדיין תיחשב כתאונת עבודה במקרים הבאים בלבד:
1. אם סטה המבוטח מדרכו לעבודה כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.
2. אם סטה המבוטח מדרכו לעבודה לצורך ליווי ילדיו לגן ילדים, מעון ילדים, או מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי ובחזרה.
• אם בזמן התאונה המבוטח פעל ברשלנות, לא מילא אחר החוק, או סטה מהוראות מעסיקו – התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה.
• אם עקב התאונה בנסיבות שצויינו לעיל נפטר המבוטח, או הפך לנכה, או אינו מסוגל לעבוד למשך 10 ימים לפחות,
התאונה תיחשב כתאונת עבודה, בתנאי שאם היה פועל כחוק, הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה.

חשוב לדעת

• עובדים שנפגעו במהלך עבודתם זכאים לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות
מהעבודה והוצאות הטיפול הרפואי.
• במקרה של נכות כתוצאה מהפגיעה במהלך העבודה, זכאים העובדים לתשלום קצבת נכות

• תביעה האזרחית מוגשת ככל תביעת נזיקין או לבית משפט השלום או לבית משפט המחוזי לפי הסכום המשוער של התביעה.
• מומלץ להגיש יחד עם כתב התביעה בקשה לצו עיקול זמני על נכסי הנתבע, זאת כאשר יש חשש שעד לסיום ההליך
המשפטי הנתבע יבריח את נכסיו על מנת להתחמק מתשלום הפיצויים שייפסק בסופו של דבר.
• מומלץ להגיש יחד עם כתב התביעה בקשה לדיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום.
• בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ובמקרה שטוענים לנכות שנגרמה כתוצאה מהפגיעה, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית.

תנאי זכאות לגמלת ניידות
הקדמה:

גמלת ניידות היא שורת הטבות הניתנות לאנשים המוגבלים בניידות בשל ליקויים ברגליהם
ניתן להיעזר במחשבון לבדיקת זכאות להטבות בניידות באתר המוסד לביטוח לאומי
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

גמלת ניידות מאפשרת שורה של הטבות הניתנות לאנשים המוגדרים כ"מוגבלים בניידות" על פי הסכם הניידות
שנחתם בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי.

מי זכאי?

• מי שעונה על כל התנאים הבאים:
• הוא תושב ישראל הנמצא בישראל (בתנאים מסויימים ייתכן המשך הזכאות למי ששוהים בחו"ל).
• גילו בין 3 שנים לגיל הפרישה לעניין גמלת ניידות (67 שנים למי שנולדו אחרי 5/1942, כמפורט בהמשך).
• ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים של משרד הבריאות קבעה לו אחוזי מוגבלות בניידות לצמיתות,
עקב ליקויים ברגליו לפי רשימת הליקויים המפורטת בהמשך, כאשר:
• נקבעו לו לפחות 40% מוגבלות בניידות והוא בעל רישיון נהיגה בר תוקף.
• נקבעו לו לפחות 60% מוגבלות בניידות ואין לו רישיון נהיגה בר תוקף – במקרה זכאי לגמלה מי שיש לו מורשה נהיגה שמסיע אותו.
• שני אחים או יותר, שלכל אחד מהם נקבעו לפחות 80% מוגבלות בניידות והם מתגוררים באותה הדירה, זכאים לגמלה
גם אם טרם מלאו להם או לאחד מהם 3 שנים.
• בתנאים מסויימים, הזכאות לאחר גיל פרישה נמשכת למי שקיבל גמלת ניידות לפני כן.

החמרת מצב הקדמה:

נכה עבודה בעל דרגת נכות יציבה שחלה החמרה במצבו הבריאותי עקב הפגיעה רשאי לבקש קביעה מחודשת של דרגת נכותו
כמו כן, נכה שחלה ירידה משמעותית בהכנסותיו בעקבות הפגיעה, רשאי לבקש דיון מחדש על רקע החמרת המצב הכלכלי

• תביעה לדיון מחדש בדרגת נכות עקב החמרה במצב רפואי
נכה עבודה הסבור כי חלה החמרה במצבו הבריאותי עקב הפגיעה, רשאי לבקש דיון מחודש במצבו.
• כמו כן, נכה שחלה ירידה משמעותית בהכנסותיו בעקבות הפגיעה, רשאי לבקש דיון מחדש על רקע החמרת המצב הכלכלי.
• מלבד בקשה לדיון חוזר ביוזמת הנכה, גם המוסד לביטוח לאומי עשוי לזמן לבדיקה חוזרת במקרים שונים.
שלב זה הוא חלק מהליך לקבלת גמלת נכות מעבודה. 

ובד שנפגע בתאונת עבודה ומגיש תביעה לפנסיית נכות מקרן הפנסיה, שבה הוא חבר,
חייב למצות את מלוא ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת הקצבאות המגיעות לו בשל נכותו,
כולל ערעורים על החלטות הקשורות לזכאותו.
• אם מבוטח לא מיצה את מלוא ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי, רשאית קרן הפנסיה להקטין
באופן משמעותי את גובה קצבת הפנסיה שהיא תשלם לו.
• מומלץ לבדוק מול קרן הפנסיה הספציפית, לאלו קצבאות עשוי הנפגע להיות זכאי
ולהגיש תביעה לקבלתן בהתאם.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• עמית בקרן פנסיה שאיבד לפחות 25% מכושרו לעבוד, ומעוניין לקבל קצבת נכות מקרן פנסיה
(פנסיית נכות) כאשר הנכות נגרמה לו כתוצאה מתאונת עבודה.
• למידע על תנאי הזכאות ראו קצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות).

למי ואיך פונים

• על המבוטח להגיש תביעה לקצבת נכות מקרן הפנסיה. למידע על הליך הבקשה ראו הגשת תביעה לקצבת
נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות).
• לאחר מכן (ותוך פרק הזמן שקבוע בתקנון הקרן, בהתאם להנחיית הקרן) יש להגיש תביעה אל המוסד לביטוח לאומי
לקבלת דמי פגיעה אוגמלת נכות מעבודה או להגיש ערעורים על החלטת המוסד לביטוח לאומי, כפי שמפורט בפסקה הבאה.

שלבי ההליך
• לאחר שהמבוטח הגיש תביעה לקבלת פנסיית נכות מקרן הפנסיה, על החברה מנהלת את קרן הפנסיה
להודיע למבוטח שעליו להגיש תביעה לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, וזאת לאחר שנודע לה שלעמית נכות המזכה
אותו בקצבה ממקור אחר. החברה המנהלת חייבת להודיע למבוטח גם על ההשלכות לעניין גובה קצבת הנכות מהקרן
אם המבוטח לא יגיש תביעה לקבלת הקצבה מהמוסד לביטוח לאומי או אם לא יגיש ערעור על החלטה הקשורה לזכאות
אישור מקרן הפנסיה.
• על המבוטח להגיש תוך 45 יום מהמועד שבו פנתה אליו קרן הפנסיה תביעה לדמי פגיעה,
תביעה לקצבת נכה נזקק או תביעה לגמלת נכות מעבודהבמוסד לביטוח לאומי.
• אם הגיש המבוטח תביעה למוסד לביטוח לאומי, והתקבלה החלטה בעניינו, עליו לבדוק מול הקרן אם הוא חייב
להגיש ערעור על ההחלטה או לא, כגוןערר על החלטת ועדה רפואית לנכות מעבודה.
• במקרה שבו עמית הזכאי לקצבת נכות מקרן הפנסיה לא פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 45 יום מהפניית
החברה המנהלת או לא הגיש ערעור על ההחלטה בעניינו בלא שניתנה לו הסכמת החברה המנהלת לאי הגשת הערעור,
רשאית הקרן להפחית את קצבת הנכות שהקרן תשלם לו. למידע על גובה קצבת הנכות במקרה כזה ראו חישוב
גובה קצבת נכות מקרן פנסיה לנפגע תאונת עבודה.